אם הילד לא מקשיב בפעם האלף, סביר שגם בפעם האלף ואחת לא ישתנה דבר..
כנראה זו אינה דרך מועילה.
יחד נגלה גמישות על ידי התנהלות הורית אחרת, בכדי להשיג שיתוף פעולה עם הילדים.

לצערנו העולם לא הוגן...
יחד נבין לעומק, שהמענה המתאים לילד לא תמיד זהה בין האחים.
כלומר - יחס הוגן הוא לאו דווקא יחס שווה.

כדי שהילד ירכוש עצמאות, נלמד לתת מקום לתהליך ולא רק לתוצאה. מוטב לתת לו להתנסות בעצמו, גם במחיר של חוסר דיוק או "בזבוז זמן".
ההצלחות, האכזבות והנסיונות של הילד, יביאו אותו לעצמאות ולתחושת בטחון.

למרות האינטנסיביות של ההורות, ראשית יש לתת מקום להיותך אדם.
בשיח משותף, נרקום את הדרך והכלים המתאימים לכם, כדי לתווך את הנושא לילדים ולהצליח ליצור מצבים המאפשרים הפוגה קצרה ללא עיסוק בהם.

ריבים מסייעים לילד להכיר את חוזקותיו,
ולדעת מתי לוותר ומתי להתעקש.
בשיח משותף נלמד איך לא להפוך לחוקר או שופטת, אלא לתת לילדים לפתור את הריבים באופן עצמאי, תוך תיווך השיח ביניהם.

מתן פרס או עונש אמנם לעיתים מוכיח את עצמו, אך רק למראית עין. אנחנו לא רוצים שהילדים שלנו יפעלו רק כשמשתלם להם, ושכל אירוע יהפוך למשא ומתן.
יחד נלמד להגיע לשיתוף פעולה ללא הצבת תנאים.

בהורות משותפת, כדאי להציג חזית אחידה מול הילדים, גם אם זו אינה השקפת העולם הפרטית שלי כהורה.
במקביל, נבין שלעיתים הילד יחשף לסגנונות חיים שונים, וכך ילמד שהעולם אינו שחור ולבן.

הורים נוטים לבטל את הקושי של הילד.
למרות היצר הטבוע בנו לעזור ולתת פתרון, נלמד איך לתת מקום לרגשות התסכול, האכזבה והכעס של הילד. כך הוא יחוש שרואים אותו ושיש מקום לתחושותיו.

אנחנו כהורים ממהרים לספק פתרונות לילדים ולא תמיד נותנים להם אפשרות להתמודד ולמצוא פתרונות בעצמם.